דגם ירושלים בסוף ימי בית שני

דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני, במרכז - דגם בית המקדש השני

דגם בית המקדש השני

דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני

מפת דגם ירושלים בימי הבית השני

דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, או בשמו הרשמי: ירושלים בימי בית שני, הוא דגם תלת-ממדי של ירושלים בסוף תקופת בית שני, בשנת 66, ארבע שנים לפני חורבן הבית בשנת 70‏. הדגם נבנה, בשנים 1962-1966, לפי פרשנותו של פרופסור מיכאל אבי-יונה לתיאוריו של יוסף בן מתתיהו. הדגם שכן עד שנת 2006 בשטח מלון הולילנד שבשכונת בית וגן בירושלים, ולכן נקרא גם "דגם הולילנד". השטח נתרם על ידי הנס קרוך, בעל המלון, לזכר בנו, יעקב קרוך, שנפל במלחמת העצמאות.

הדגם רחב הממדים, 2,000 מטר רבוע גודלו, מציג את מבני העיר בקנה מידה של 1:50. גולת הכותרת של הדגם היא בית המקדש, שתיאורו בדגם הפך לסמל ומוצג בפרסומים שונים כתמונה ריאלית של בית המקדש השני. הדגם שימש אבן שואבת למבקרים רבים מישראל ומחו"ל, והיה לאתר תיירות פופולרי.

בשנת 2006 שופץ הדגם, הותאם למחקרים חדשים (ראו להלן) והועבר, במבצע הנדסי מורכב, אל שטח מוזיאון ישראל. העברת הדגם מן האתר בו נבנה למקומו החדש במוזיאון ישראל ארכה שישים וששה ימים. הדגם חולק לאלף חלקים בקירוב, שהועברו במשאיות והורכבו מחדש.

תוכן עניינים

1 תיקונים בדגם
2 מגדלי מערב העיר
- 2.1 תמונות ממגדלי מערב העיר
3 העברת הדגם
4 הערות שוליים
5 לקריאה נוספת
6 קישורים חיצוניים

תיקונים בדגם

בדגם המקורי של אבי-יונה הוצגה חומה התוחמת את העיר העליונה ממזרח, עקב תיאורו של יוסף בן מתיתהו לפיו לקח לרומאים חודש ימים כדי לכבוש את העיר העליונה לאחר כיבוש הר הבית. ממחקרים אחרונים וחשיפות ארכאולוגיות נוצרה הסכמה שחומה כזו לא התקיימה ושהרומאים התעכבו עקב המדרון התלול של הטירופיאון.

בדגם המקורי הוצגה קשת רובינסון כגשר בין הר הבית לעיר העליונה. בעקבות הגילויים בחפירות העופל שוּ‏נה הדגם והקשת מוצגת כיום כגרם מדרגות ממפלס הרחוב לסטיו המלכותי.

גם בפרטים נוספים הדגם אינו משקף קונצנזוס במחקר אך הוא בעל ערך חינוכי ותרבותי בפני עצמו ועל כן הוא לא שונה באופן גורף. באופן כללי אין הסכמה לגבי פרטים רבים בנוגע לירושלים באותה תקופה (בעיקר בנוגע למבנה המדויק של הר הבית, המקדש והסטווים).

מגדלי מערב העיר

המודל ממחיש את המבנה הטופוגרפי של ירושלים ואת מוקדי השלטון בעיר המוצבים במקומם הטבעי - במקומות הגבוהים. מגדלי מערב העיר שבנה הורדוס הם דוגמה לכך. יוסף בן מתיתהו, בספרו מלחמות היהודים ברומאים, כאשר הוא מגיע לפרק המתאר את השלמת כיבוש העיר הוא מפרט את ביצוריה. הם מתאר את מבנה חומות ירושלים, מונה בה 90 מגדלי-שמירה רק בחומה השלישית, ומגיע למגדלים המיוחדים במערב בעיר, באזור בו מצוי בהווה : צפון-מערב הרובע הנוצרי, מגדל דוד, וצפון-מערב הרובע הארמני. המגדלים מצויים בצומת החומות מימי הבית השני: "החומה השנייה" למזרח - - הנמשכת עד הר הבית, בהווה רחוב דוד ולצפון - "החומה השלישית" - בהווה לכיוון רחוב הנביאים.

מגדל פספינוס - המצוי צפונית-מערבית משער יפו בהווה. והנה תיאורו של יוסף בן מתיתיהו : "הנה כל החומה השלישית הזאת הייתה נפלאה בתכונתה, אך נפלא עוד ממנה היה המגדל פספינוס בקרן צפון- מערב, אשר על-ידו הנה טיטוס. כי גבהו הגיע עד שבעים אמה ולעת עלות השמש היו משקיפים מראשו על-פני ארץ ערב עד הים, קצה נהלת העברים. והוא היה בן שמונה קרנות. ‏‏^[1]

מעל "מגדל פספינוס" נמצא מגדל "סיקוס", "אשר בנה אותו המלך הורדוס יהד עם שני המגדלים הסמוכים אליו, והם נפלאו בגדלם ובחסנם בין מגדלי העולם" . המגדלים נקראו על שמות בני משפחתו הבאים:

פיקוס- אחי הורדוס, מגדל היה רבוע, רחבו וארכו עשרים וחמש אמה וגבהו שלשים אמה, ולא היה בו מקום נבוב. ממעל למבנה-הסלעים המצק הוה,נמצא מקוה למי הגשמים .
פצאל - אחי הורדוס, המגדל היה שוה במדת ארכו ורחבו ארבעים, ארבעים אמה, וגם קומת יסודו היצק הייתה ארבעים אמה. הוא מדמה אותו ל"למגדל המאור אשר בסרוס, התנחה את הבאים לחוף - אלכסנדריה.
מרים - אשתו המלכה , הנקרא בשם המלכה, ויסודו היצק, היה עשרים על עשרים אמה וגם קומתו הייתה עשרים אמה. והעליות אשר על גבו עלו עוד בהדרן ובתפארתן על יתר המגדלים, כי חשב המלך, אשר

נאה לפאר את המגדל הנקרא על שם אשתו יותר מהמגדלים האחרים,הנקובים בשמות הגברים.

תמונות ממגדלי מערב העיר

מבט מהמזרח: מהר הבית עד אזור המגדלים -ממגדל פספינוס - ניתן להבחין ב"חומה השנייה" . משמאל: שלושת המגדלים האחרים. מתחתם "העיר העליונה" ובה בתי אמידי העיר עם הגגות האדומים.

מבט מהדרום אל אזור המגדלים: בקדמת התמונה - שער ציון בהווה, לאחריו - מערב הרובע הארמני - ואז מתורממים המגדלים

בהווה שער יפו - בעבר מימין: תחילת אזור "ממגדלי מערב העיר" - ברקע "החומה השנייה" - משמאל - אחד ממגדלי החומה

העברת הדגם

העברת מצודת אנטוניה מהולילנד למוזיאון ישראל

המבנים והחומה שהיו בדגם שהיה קיים במלון הולילנד נוסרו והועברו כמו שהם למוזיאון ישראל. הם הוצבו על משטח תואם שאם לא כן, לא היו מתאימים החלקים המועברים ממתחם הולילנד זה לזה.

לאחר השלמת התכנון וקביעת השיטה החלה מלאכת החיתוך של הדגם. העבודה התנהלה ברצף, על אף קשיי מזג האוויר והגשמים, והגיעה לסיומה ב-6 ביוני 2006, לאחר 66 ימי עבודה רצופים.

בהעברת כמה מכלולי בנייה התגלו קשיים מיוחדים.

מכלול מצודת אנטוניה היה מקשה אחת - הכבד ביותר באתר, כ-13 טון משקלו. (ראו בתמונה)
העברת של הר הבית והמקדש שעליו עוררו קשיים מיוחדים היות שתשתית הבטון שמתחת להר הבית הייתה דקה יחסית. לכן, לא התאפשרה העברת המקדש, העזרות והסטווים סביב כיחידה אחת. הם נוסרו והועברו למקום החדש בחלקים נפרדים.
האתגר הגדול מכול היה בהעברת הסטיו המלכותי שבקצה הדרומי של הר הבית. בגלל מצבו המעורער, חודש המבנה עוד בשנות השמונים של המאה העשרים. גג הבזיליקה עוצב מחדש והורכב מרעפי חרס זעירים, 14,000 במספר, שעוצבו במיוחד.